
דייט שני עם בועז
את בועז הכרתי גם כן באתר הכרויות של סטודנטים. היה עדיין קיץ, הוא עשה סמסטר קיץ והיו לו מבחנים. דיברנו קצת בטלפון לפני וגם במסנג'ר (הייתי משתמשת אז הרבה במסנג'ר). הוא שלח תמונה קצת מטושטשת, אני לא שלחתי תמונה.
נפגשנו בערב וקבענו שוב לא ללכת לשום מקום, אלא סתם לשבת ולדבר. נפגשנו, הוא היה בסדר, לא נפלתי מהרגליים. דיברנו והיה נחמד עד שנהיה כבר מאוחר. בשלב מסוים התחלנו לטייל קצת ואז נוצר מצב שהתקרבנו מאוד לבית שלו. הוא שאל האם אני מלווה אותו הביתה, אני עניתי משהו בסגנון "מישהי צריכה להשגיח עלייך, שלא תפחד". כשהגענו למרחק של רחוב מהבית שלו אמרתי שמכאן הוא כבר יסתדר. אם הוא חשב שאני מתכננת לשכב איתו אני ממש לא הייתי בעניין. הייתי מאוד תמימה באותה תקופה.
הייתי בטוחה שהוא ילווה אותי בחזרה הביתה. איזה גבר נותן לאישה ללכת הביתה לבד באמצע הלילה. הוא אפילו לא הציע, הייתה בהלם. במקום לסיים את העניין אחת ולתמיד החלטתי להיפגש איתו לעוד דייט. כבר אמרתי שהיה לי משעמם? חשבתי שזה מגניב והזמנתי אותו אליי הביתה בערב כמה ימים אחרי. עכשיו אני יכולה לומר בכנות שכן חשבתי שיהיה סקס ואפילו התכוננתי בהתאם.
הוא הגיע ומהר מאוד נכנסנו למיטה ובתוך 3 דקות כבר ידעתי שאני לא מסוגלת לעשות את זה. אני לא נהנית מסקס בלי רגש. לא מסוגלת לחבק ולנשק גבר או לשכב איתו שכאני לא מרגישה כלפיו שום דבר. רק סלידה קלה. עם בועז גם למדתי בפעם הראשונה שיש גברים שלא מסוגלים לתפקד במיטה עם קונדום. הייתי מספיק חכמה בשביל לא להסכים למגע בלי קונדום. הסקס היה גרוע ממש, למרות שהוא התעקש שגמרתי, לא הייתי קרובה (לא ידעתי בכלל מה זה אורגזמה). הייתי בטוחה שלא ניפגש יותר לעולם, קיוויתי שהוא יעלם ושאני אוכל לשכוח את כל העניין הזה.
אני מודה שקיוויתי ובכל זאת רציתי שהוא יתקשר. הוא פנה אליי במסנג'ר אחרי כמה ימים, הבנתי מהר מאוד שהוא רוצה רק סקס ולא היה לי כל עניין בזה. במבט לאחור עשיתי את כל הטעויות האפשריות. היום אני מבינה למה הגברים הללו לא לקחו אותי ברצינות ולא חשבו על אופציה לפתח קשר מחוץ למיטה. הייתי עסוקה בלהיות סטודנטית מגניבה שיש לה סטוצים ומחליפה גברים כמו גרביים. עד היום אני זוכרת את הקיץ הזה ואת המחיר הכבד ששילמתי עליו. אני מקנאה באותן בחורות שיכולות להשתחרר ופשוט ליהנות מסקס עם זרים.
נפגשנו בערב וקבענו שוב לא ללכת לשום מקום, אלא סתם לשבת ולדבר. נפגשנו, הוא היה בסדר, לא נפלתי מהרגליים. דיברנו והיה נחמד עד שנהיה כבר מאוחר. בשלב מסוים התחלנו לטייל קצת ואז נוצר מצב שהתקרבנו מאוד לבית שלו. הוא שאל האם אני מלווה אותו הביתה, אני עניתי משהו בסגנון "מישהי צריכה להשגיח עלייך, שלא תפחד". כשהגענו למרחק של רחוב מהבית שלו אמרתי שמכאן הוא כבר יסתדר. אם הוא חשב שאני מתכננת לשכב איתו אני ממש לא הייתי בעניין. הייתי מאוד תמימה באותה תקופה.
הייתי בטוחה שהוא ילווה אותי בחזרה הביתה. איזה גבר נותן לאישה ללכת הביתה לבד באמצע הלילה. הוא אפילו לא הציע, הייתה בהלם. במקום לסיים את העניין אחת ולתמיד החלטתי להיפגש איתו לעוד דייט. כבר אמרתי שהיה לי משעמם? חשבתי שזה מגניב והזמנתי אותו אליי הביתה בערב כמה ימים אחרי. עכשיו אני יכולה לומר בכנות שכן חשבתי שיהיה סקס ואפילו התכוננתי בהתאם.
הוא הגיע ומהר מאוד נכנסנו למיטה ובתוך 3 דקות כבר ידעתי שאני לא מסוגלת לעשות את זה. אני לא נהנית מסקס בלי רגש. לא מסוגלת לחבק ולנשק גבר או לשכב איתו שכאני לא מרגישה כלפיו שום דבר. רק סלידה קלה. עם בועז גם למדתי בפעם הראשונה שיש גברים שלא מסוגלים לתפקד במיטה עם קונדום. הייתי מספיק חכמה בשביל לא להסכים למגע בלי קונדום. הסקס היה גרוע ממש, למרות שהוא התעקש שגמרתי, לא הייתי קרובה (לא ידעתי בכלל מה זה אורגזמה). הייתי בטוחה שלא ניפגש יותר לעולם, קיוויתי שהוא יעלם ושאני אוכל לשכוח את כל העניין הזה.
אני מודה שקיוויתי ובכל זאת רציתי שהוא יתקשר. הוא פנה אליי במסנג'ר אחרי כמה ימים, הבנתי מהר מאוד שהוא רוצה רק סקס ולא היה לי כל עניין בזה. במבט לאחור עשיתי את כל הטעויות האפשריות. היום אני מבינה למה הגברים הללו לא לקחו אותי ברצינות ולא חשבו על אופציה לפתח קשר מחוץ למיטה. הייתי עסוקה בלהיות סטודנטית מגניבה שיש לה סטוצים ומחליפה גברים כמו גרביים. עד היום אני זוכרת את הקיץ הזה ואת המחיר הכבד ששילמתי עליו. אני מקנאה באותן בחורות שיכולות להשתחרר ופשוט ליהנות מסקס עם זרים.